חיבור זה עוסק בחשיפת המשותף בין בסיס החשיבה ההלכתית בסוגיות כלכליות ועסקיות שונות, כפי שגובשה ונוסחה על ידי חכמים במהלך 2000 שנה, לבין תפישת סוגיות אלו בכלכלה ובשפה של זמננו –  'חדש מקנקן ישן'.

הרעיון לכתיבת חיבור זה צמח ממפגשים בין המחברים – אורי בן נון ואריק אכמון, ידידים יותר מ-50 שנה.

מטרה מרכזית בחיבור זה הינה להראות את דרך החשיבה התלמודית, המתנהלת בדרך כלל במשא ומתן הלכתי ומחלוקות בין החכמים לאורך כל הדורות. יסוד חשוב ביהדות היא המחלוקת! המחלוקת הינה מבוקשת, התורה דורשת מכל לומד להבין בדרכו ולהתווכח עם חברו, לימוד הוא תמיד מול חבר אחד או יותר –  ה'חברותא'. כל אחד מביע דעתו ומתווכח עליה, זו הדרך בה התורה מתבררת ומתלבנת, כמאמר חז"ל על המחלוקות: 'אלו ואלו דברי אלוקים חיים' (ראו את הסברו הנפלא של הרב עדין שטיינזלץ המובא לעיל בפתיחת הדברים) .

בפרסומו של קונטרס זה כוונתנו הינה לבצע מעין 'מבחן חלוץ' (פיילוט) להיתכנות להרחבתו לספר שבו יוצגו מספר גדול יותר של סוגיות כאלה. נקבל את החלטתנו בעניין זה בהתאם לתגובות שנקבל מכם הלומדים על מידת העניין שגיליתם בעת קריאת הקונטרס, וכמו כן על הרלבנטיות של פיתוח הרעיון העומד בבסיסו למתכונת של ספר לימוד רחב יריעה.

בחרנו להציג בקונטרס שלוש סוגיות:

הראשונה, עוסקת בתחום אחריותו של המבוטח לעשות כמיטב יכולתו להציל את הרכוש המבוטח המצוי בחזקתו בקרות פורענות כל שהיא, זאת על מנת למזער את הנזק למבטח.

השנייה, עוסקת בהתערבות 'כוח עליון', בכל הנוגע להתחייבויות עסקיות, כאשר במהלך הפעילות הקשורה בהן פעלו והשפיעו גורמים שאינם בשליטת הצדדים המעורבים.

השלישית, עוסקת בנושא 'ערך נוכחי נקי' (להלן ענ"נ) הבוחן את האפשרות להציג את השווי הכלכלי הנוכחי של פעילות כלכלית עתידית.

על המחברים

אורי ואריק הינם מכרים ותיקים, ראשית היכרותנו נוצרה לפני שנים רבות, בעת שירות משותף ביחידות המילואים של הצנחנים, שירות שמסלולו המשותף – בתעסוקה ובלחימה, החל מראשית שנות הששים למאה הקודמת. במהלך השנים חוזקה היכרות זאת עד שהפכה לידידות קרובה, במהלך פעילות מקבילה ובחלקה משותפת, בתחומים מרכזיים של חיי המשק והכלכלה של ישראל.

מהלך חייו של אריק התנהל בשני מסלולים מרכזיים – המסלול האזרחי, במהלכו שימש אריק בתפקידי ניהול שונים בתחום המשקי. החל מתקופת חברותו בקיבוץ נצר סרני, בהמשך כמנכ"ל בחברות 'כנף-ארקיע' ו'ארקיע' –  בה הוביל תהליך הפרטה שהפך אותה מחברה הסתדרותית-ממשלתית כושלת לחברה פרטית מצליחה. בשנים האחרונות פועל אריק כיועץ לניהול העוסק בתהליכי שינוי אסטרטגיים, בעיקר בארגונים גדולים במשק הישראלי.

במקביל ניהל אריק, במשך שנות דור, חיים במסלול השרות הצבאי במילואים. כמחצית מתקופת שירותו הצבאי היה בתפקידי פיקוד ומטה בצנחנים –  החל ממפקד מחלקה, מפקד פלוגה (בה שירת גם אורי) ובהמשך  כקצין מודיעין חטיבתי בקרב לשחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, וכסגן המפקד באותה חטיבת צנחנים כאשר צלחה את תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. המשך שירותו הצבאי היה ביחידות אחרות של צה"ל, במרכזן שירות כמפקד החטיבה הלוגיסטית באוגדה משוריינת שהשתתפה במלחמת לבנון הראשונה, זאת בדרגה של אלוף משנה.

בשנים האחרונות, כתוצאה מתחושת אי נחת של אריק מהתשתית הדלה של היכרותו עם המרכיב היהודי בזהותו, החל אריק להשקיע זמן הולך וגדל בהיכרות והלימוד של תשתית זאת.

גם מהלך חייו של אורי התנהל בשני מסלולים מרכזיים – המסלול המשקי, במהלכו שימש אורי בתפקידי ניהול ב'מפעלי תובלה' וב'מפעלי ים המלח' (מי"ה), עד שהגיע להיות מנכ"ל החברה ואח"כ גם היו"ר שלה. בתפקיד זה הוביל אורי את הפרטת מי"ה והפיכתה מחברה ממשלתית לחברה פרטית מצליחה. בהיותו מנכ"ל מי"ה גייס אורי את אריק לשמש כיועץ הארגוני והאסטרטגי של החברה, בסיועו הם הכינו תכנית אסטרטגית למפעלי ים המלח.

לאחר שבע שנות פנסיה בהן למד וכתב את ספריו, חזר אורי לתעשייה וניהל את חברת החשמל לישראל. בשנים האחרונות עוסק אורי בייזום פרויקטים בתחום של אנרגיה ירוקה.

במקביל עמד במרכז חייו של אורי גם מסלול של פעילות בלתי פוסקת בלימוד והגות תורניים, אלה קבלו ביטוי מרכזי בארבעה מהספרים שכתב, 'משל אבי וקצת משלי' – דברי הגות לשבתות וחגים ואירועים שונים ושלושת הכרכים של ספריו 'עומק הפשט' המיועדים לתלמידי חכמים ותיקים ומיומנים. הספרים עוסקים בסוגיות הלכתיות סבוכות וקשות ומכוונים לבעלי רקע עמוק בלימוד הגמרא ופרשניה

 לאורך הדורות, כל הסוגיות הנידונות בחיבור זה לקוחות מתוך חלק א' של 'עומק הפשט' העוסק בענייני ממון.

הקשר בין אורי ואריק ומשפחותיהם הלך והתחזק במשך השנים והפך לידידות עמוקה. בעת שאורי העניק לאריק את ספרו העיוני, שאל אריק כיצד ניתן לפשט את האמור בספר ללשון המובנת ל'אנשים כמוני', ענה אורי: 'קריינא דאיגרתה הוא להוויי פרוונקא' שמשמעו –  'קורא האיגרת יבצע השליחות'. קונטרס זה הינו התוצאה של שיחה זאת.

'חלוקת העבודה' בין אורי לאריק בכתיבתו של חיבור זה הייתה פשוטה. אורי, שבמהלך חייו הגה וכתב חומר רב העוסק בסוגיות התורניות שנבחרו להיכלל בקונטרס, תרם את הידע המציג את מחשבת חז"ל בסוגיות המוצגות בו. מאחר ויצירתו התורנית של אורי נכתבה בלשון תלמידי חכמים, שימש אריק כנציג 'קהל המטרה' אליו מיועד הקונטרס. בתפקידו זה היה אריק מעין 'מתרגם' של לשון תלמידי החכמים לשפה המובנת לקורא שאינו 'בן תורה', כמו כן היה שותף בניסוח והעריכה של קטעי הפרשנות השונים הכלולים בפרק של 'בימינו' העוסק, בכל סוגיה, בהשוואה של החשיבה ההלכתית לעולם החשיבה הכלכלית הנוהגת כיום.

מתכונת הדיון בסוגיות

הקדשנו מחשבה רבה למתכונת הצגת הדיון בסוגיות המועלות בקונטרס, זאת מתוך רצון לתת לקורא שאינו מצוי בשיטת הדיון של תלמידי החכמים את האפשרות לנסות ולפרוץ מחסום זה, הן על מנת לסייע לו בהתמודדות עם לימוד תכניה ההלכתיים של הסוגיה, והן על מנת לקרב אותו לשיטת הדיון עצמה ששורשיה עמוקים במחשבה היהודית לדורותיה.

כל אחת מהסוגיות מוצגת במבנה של סעיפי הדיון שלהלן:

בימינו  –  הנוהג הכלכלי/עסקי בימינו, הכולל הצגה תמציתית של אופי הפעילות בסוגיה הנדונה. החלטנו להציג בראשית הדיון את  ה'חדש', זאת לפני הצגת המחשבה ההלכתית בסוגיה זאת –  ה'קנקן ישן'.

צורת הצגה זאת נועדה לתת ללומד 'מסגרת התייחסות' (frame of reference) פשוטה, המוכרת לו בחייו היום יומיים, כך שיתאפשר לו לעקוב אחר התפתחות המחשבה ההלכתית המורכבת, העוסקת כבר מאות של שנים בהתמודדות עם 'בעיות האמת' האוניברסליות של המציאות הכלכלית השוטפת הזהות במהותן לאורך הדורות. למעשה עוסקים החכמים במתן פתרונות למציאות הכלכלית כפי שעמדה בפניהם בכל תקופה ותקופה, זאת על מנת להתאימם לעקרונות של התפישה ההלכתית.

המקורות  –  כאן מוצגים המקורות אצל חז"ל המתייחסים לליבת הסוגיה הנדונה.

את קטעי הגמרא הבאנו תמיד בכתב המקורי –  'דפוס וילנה' (תלמוד בבלי בהוצאת האלמנה והאחים ראם, לפני למעלה מ-100 שנה(, המקורות השונים מוצגים בסדר הבא:

• המקורות כלשונן – ציטוט 'נקי' של המקורות המוצגים כלשונן, ועד כמה שניתן בעיצוב המקורי שלהם, זאת לפי מסגרות הדיון שלהלן:

ü משנה וגמרא.

ü רש"י.

ü פרשנים נוספים, ראשונים ואחרונים לפי הצורך.

• מושגי יסוד בסוגיה – הצגת מושגים הלכתיים המופעים במקור עם פירוש תמציתי של משמעותם.
• ביאור המקורות –  מקורות  ארוכים חולקו לקטעי משנה, ניתן ביאור לכל אחד ממקורות אלה, המכיל:
• כהקדמה לכל קטע מקור מובא בלשון ימינו הסבר קצר של מהות הדיון ההלכתי הנדון בקטע.
• בטקסט של המקור 'שתלנו' בפונט קטן ביאור הכולל: 'פתיחת' ראשי תיבות שאינן מקובלות בשפת היום יום, תרגום מילים מארמית וכן הסברים קצרים הנדרשים להבנה שוטפת של הנקרא, זאת על מנת לאפשר קריאה רצופה מבלי להזדקק להערות שוליים.
• בסיום הקטע הבאנו, באם נדרש, סיכום תמציתי בלשון ימינו של הסוגיה שנלמדה.
• בסיומו של הפרק 'מקורות' הבאנו סיכום כללי של הנלמד בו.

הדיון במהלך הביאור מובא ברצף המקובל במסורת הדיון ו'הפילפול' של ההלכה היהודית, מתכונת דיון זה מהווה מרכיב חשוב המחייב אומנם לימוד מעמיק אך פירותיו מרובים, הוא יעזור ללומד להבין את דרך החשיבה והדיון של חז"ל.

ההלכה –   הבאנו מובאות רלבנטיות, לפי צורך הסוגיה הנדונה, מתוך הגותם של גדולי הלכה המתייחסות לנושאים שהובאו במקורות, זאת כדי להראות כיצד הם מנוסחים ומסוכמים בהלכה:

• ה'יד החזקה' של הרמב"ם.
• ה'שולחן ערוך' של רבי יוסף קארו, והגהות הרמ"א.
• פרשני פסיקה מרכזיים על הרמב"ם וה'שולחן ערוך' הנוגעים בענייננו.
• הסבר מסכם של הדיון בהלכה.
• טבלת מסכמת המציגה את 'התפתחות ההלכה במהלך הדורות'

הרחבה והעמקה – ללומד המעוניין להעמיק בנושאים המסתעפים מליבת הסוגיה הנידונה, הוספנו פרק העוסק בדיון משלים הבנוי במתכונת זהה לדיון העיקרי. כמו כן הוספנו במהלך הטקסט של הקונטרס 'עזרי לימוד', המוצגים במתכונת של התייחסות תמציתית ומודגשת, המסייעים בזיהוי האישים המרכזיים המוזכרים במהלך הדיון בכל סוגיה (תמצית של הערך מ'נספח האישים'), הכוללת גם את הזמן הכרונולוגי בו פעל כל אחד מהם. כמובן שאנו ממליצים לעיין ב'נספח האישים' במלואו על מנת להעמיק בהיכרות איתם.

כמו כן חשוב לראות כי מחלוקות בין חכמי ישראל חוצות מרחבי זמן, דעות שונות אינן בנות אותו הדור. חכמים שחיו שנים רבות אחרי חכמים אחרים עומדת להם הרשות לחלוק על קודמיהם ולפרש את ההלכה כפי שהם מאמינים שהיא הנכונה.

נספחים – צרפנו לחוברת ארבעה נספחים:

בראשיתה:

הראשון, נספח 'מושגים' בסיסיים, בו מוצגים בפני הקורא כמה ממושגי היסוד בחשיבה ההלכתית הנדרשים ומועילים להבנתה, זאת עוד לפני שמתחילים ללמוד על גמרא והלכה יהודית.

בסופה: 

השני, נספח ה'אישים' המופיעים בסוגיות הנדונות בחוברת, מסודרים לפי א"ב עם תמצית ביוגרפית אודותם, זאת על מנת לתת לקורא ידע בסיסי עליהם –  מתי חיו, איפה פעלו וגם, לפי הצורך, מה כתבו.

השלישי, נספח 'מפת דרכים' מציג  'מפה'  המתארת  את נדידת מוקדי החשיבה ההלכתית בממדים של  זמן, מקום  ואישים. מטרתו של נספח זה הוא להמחיש ללומד את הפרישה הגיאוגרפית רחבת היריעה, בה התרחשו יחסי הגומלין בין מוקדי החשיבה ההלכתית שפעלו במקביל בתפוצות ישראל.

הרביעי, נספח 'מבנה דף הגמרא' כאן אנו נותנים תיאור בסיסי של מבנה דף הגמרא, המלווה בסכמות מבוארות ובצילומים של דף גמרא אפייני, כפי שעוצב בוילנא ע"י האלמנה והאחים ראם לפני כ-100 שנים, והפך מאז למתכונת המקובלת ביותר של עיצוב הש"ס בתפוצות ישראל.

נראה לנו שהמעיין בקונטרס, המסתייע בארבעת הנספחים, יכול להוסיף עוד נדבך של ידע בסיסי היוצר הבנה יותר עמוקה בסוגיות הנידונות בקונטרס, אפשר לעשות שימוש מושכל בתאריכים המצוינים ב'עזרי הלימוד' שהוזכרו לעיל לצורך מעקב אחר מהלך התפתחות המחשבה ההלכתית לאורך הדורות.

הרשינו לעצמנו להוסיף למובאות המקוריות שבכל סוגיה כמה סימני פיסוק ו'מרכאות' שאינם מופיעים במקור עצמו, זאת במקומות שחשבנו שיתרמו להבנה טובה יותר של האמור בהם.

הערות לסיכום

• יסוד חשוב לדעת – אין 'טקסט' מקורי של התורה וכל דיניה ב'שמים', כל תלמיד חכם האומר את דעתו אינו יכול להשוות אותה למקור ובכך לראות אם הוא מפרש את התורה נכון או לא. מהות התורה שהיא נבנית מדור לדור על בסיס התורה שבכתב וממה שחכמיה לומדים בה ומפרשים אותה. כפי שאמר אחד מגדולי התנאים אחרי חורבן הבית השני 'לא בשמים היא'. התורה ניתנה ע"י משה רבנו לישראל וחכמי התורה מפרשים ודורשים בה כבר למעלה מ-3000 שנה.

אמנם לא כל אחד יכול לומר 'מה שבא לו' –  יש כללים, מסורות וידע בסיסי רחב מאד הנדרש ממי שמתיימר להיות פרשן בתורה, אם כי היהדות מאד סובלנית לפרשנים שונים. יש כללים המקובלים מדור דור לפי מי פוסקים, גם פה יש גמישות ובכל דור ודור ובכל קהילה וקהילה הפוסק הוא המקובל על הקהילה, ובלבד שיהיה תלמיד חכם רציני היודע את המקורות ומביא ראייה לדבריו.

• יסוד נוסף שכדאי להזכיר פה – התורה שבכתב היא היסוד ממנו יוצאים חז"ל בכל מקום. יש אמנם פרשנויות שונות לפרוש פסוקי התורה, אבל ברור כי מה שהוא 'מן התורה' – מדאורייתא, אין אפשרות לזוז ממנו ימין ושמאל, זו ההלכה הקובעת. התורה שבכתב הינה בבחינת 'חוקה', כל התקנות והגזרות של חכמים לאורך הדורות כפופים ל'חוקה' זאת. אמנם יש בכוח חכמים 'לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה'. חכמים ראו, לעיתים לא רבות, צורך לגזור ולבטל מחיובי התורה והם עשו זאת רק מתוך סיבה חשובה. לדוגמא: מצוות תקיעת שופר בראש השנה היא חובה מהתורה. באו חכמים ואסרו לתקוע בשופר בראש השנה החל ביום שבת, וזאת כדי למנוע אפשרות ש'יטלטלו' – יעבירו את השופר, בשבת ב'רשות הרבים' דבר האסור בשבת.

יותר מזה יש דעה בגמרא שיש כוח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה גם 'בקום ועשה' – לעבור על מצוות התורה בפועל, ולא רק להימנע מעשיית מצווה! 'התוספות' (ראה בנספח המושגים) אומר שמקרים כאלו נעשו רק 'לצורך גדול', ואין אנו בקיאים היום מהו צורך גדול. יש לזכור כי בתורה עצמה יש 'היתר' לעבור על מצוות ואיסורים שלה, זאת רק לצורך 'פיקוח נפש'. במדינת ישראל יש הרבה מצבים של 'פיקוח נפש' –  החל מפעולות צבאיות, אספקת חשמל ועד מתן שירות בבתי חולים.

חכמים, במהלך הדורות, התייחסו לשינויים שחלו בעולם ותמיד מצאו את הדרך לפסוק הלכה שתתאים לשינויים שחלו בחיים בפועל. יש דברים שהקלו בהם ממה שהיה מקובל ויש שהחמירו בהם ואסרו. חכמים גם הסתכלו על הממד הפסיכולוגי הקיים ביחסים שבין בני האדם ובתוך המשפחה, וכתוצאה מגישות שונות נפסקו הלכות שונות.

כך מתנהלים חיי עם ישראל, בראשות חכמי התורה במשך דורות רבים, כאשר בכל דור ודור יש דיונים ומחלוקות כיצד להתאים את עקרונות ההלכה למציאות החדשה ההולכת ונוצרת.

על מנת שלא נתבלבל, אין הכוונה להתאמה כפי שעשתה ה'רפורמה' שהתעלמה מחלק חשוב מן המצוות המקובלות בהלכה היהודית לדורותיה, וזאת ל'נוחיות' ציבור שקיום המצוות היה קשה לו, אלא כפי שאמרנו לעיל, רק מי שלמד ושימש תלמידי חכמים והעמיק בתורה יש לו 'מעמד' שמקנה לו את הזכות לבחון את ההלכה ולהתאים את הוראותיה לצרכי החיים המשתנים. מול זה יש ה'מתקנים' הלכות חדשות לחומרה ואוסרים איסורים חדשים שלא מוזכרים במקורות. גם אלו את ההלכה שלא כדין לצרכיהם, זאת אולי על מנת 'ללכד את השורות' אך לעיתים מתוך הרצון לשלוט בקהלם.

• יסוד חשוב נוסף קיים בלימוד התורה – לימוד לשם לימוד, בלשון חכמים לימוד זה נקרא 'לשמה', הוא כולל עיון והבנה של סוגיות בגמרא ומפרשיה ללא כוונה להתייחסות מיוחדת למשמעות המעשית של ההלכה, אלא רק לשם לימוד ופלפול שנועדים לצורך הבנה יותר עמוקה של הסוגיה הנלמדת שאפשר לכנותה 'הפילוסופיה של ההלכה'. חלק חשוב בספרי הפרשנות של חז"ל עוסקים ב'לשמה'. גם שלושת ספריו של אורי –  'עומק הפשט', עוסקים בצד זה של לימוד התורה.

חשבנו שישנה חשיבות לסייע ללומד בן ימינו, שלא תמיד בקיא בנבכי ההתבטאות ההלכתית, בבואו להתמודד עם סוגיה הלכתית מורכבת, בהבנת מהלך המחשבה ומתכונת הדיון של חז"ל. הבאנו לכן במהלך הדיון בסוגיות המובאות כאן, גם ביאור מפורט של הדקדקנות שנקטו חז"ל במשמעותם של כל מילה ואות הכתובות בתורה, או בדברים שכתבו או אמרו קודמיהם.

ברוח יסודות אלו פירשנו את הסוגיות שבגמרא ובהלכה המועלות בחיבור, רצינו להדגיש את האופי הגמיש של החשיבה ההלכתית לאורך הדורות הלובשת, בעת שנדרש, פנים חדשות המותאמות לרוח התקופה, אופי זה הוא שאיפשר לתורה להיות 'תורת חיים' גם במציאות המשתנה בכל הדורות ועד ימינו. כמו כן ניסינו להראות כי נושאים כלכליים ועסקיים המעסיקים את בני ימינו, כבר היו להם יסודות ומקורות קדומים וקודמים ביהדות.

לסיום ברצוננו להודות:

ל'שו"ת בר אילן' – של אוניברסיטת בר אילן שרבות מהמובאות של המקורות בקונטרס זה מועתקים ממנו.

ל'אוצר החכמה' – של ארז ובשמת סלע הי"ו השם ישמרם ויצילם שסרקו מעל 74,000 ספרים ביהדות, גם מהם העתקנו.

להרב דוקטור עמוס סמואל ז"ל –  שעבר על הקונטרס ותיקן שגיאות לשון.

לפרופסור שלום רוזנברג  הי"ו –  שתרם לתיקון העריכה.

ואחרונות חביבות ליהודית ולמנוחה רעיותינו –  כתיבת הקונטרס נעשתה לסירוגין בבתים של שנינו ושעות רבות בילינו ביחד. יהודית ומנוחה אירחו אותנו ובנוסף עקבו אחר מהלך התפתחות כתיבת הקונטרס, הצעותיהן ורעיונותיהן שלובות בתכנים ובמתכונת של הקונטרס.

אנו מקווים כי הדברים יישמעו לציבור רחב, יעמיקו את הידע במקורותינו ובמכלול המחשבה ההלכתית, וכמו כן יקרבו להבנת הרלבנטיות של מחשבה זאת גם לימינו.  

המחברים